שמעי משו, היום בבוקר כמו בכל בוקר נכנסתי לקליניקה שלי. סקרתי אותה במבטים מצד לצד וחשבתי מה עוד אני יכולה לשדרג בה עד שאחזור לפעילות מלאה. שכבתי לי על מיטת הטיפולים שלי, אירוע נדיר במיוחד בשבילי שכן מתי בפעם האחרונה יצא לי להרגיש מטופלת ולא מטפלת בקליניקה שלי? בעצם אף פעם. ניסיתי לדמיין בעיני רוחי את המטופלים שעברו כאן במשך השנים, את האנשים הרבים שפגשתי בכל הדרך הזאת שעשיתי וביקשתי לחשוב שכולם עדיין בריאים שלמים וחיים חיי בריאות ומליאות. געגועי לטיפולים לא נותנים לי מנוחה ואני לא מצליחה להשכיח אותם ולו לרגע מסדר היום שלי. אני חושבת ביני לביני, מתי כל סיפור הקורונה הזה יסתיים וסופסוף אפשר יהיה לחזור לשגרה. יחד עם זאת ממשיכה השאלה מה תהייה השגרה? ומה באמת אפשר יהיה לכנות שגרה אחרי המבול הזה. תוך כדי הרהורים במה ואיך, נזכרתי בלקוחה האחרונה שהגיעה אלי לקליניקה, שוחחנו דיברנו צחקנו היכרנו לעומק וקבענו לה טיפול נוסף לעוד כשבועיים. אבל אז הכל החל להשתנות וטרם יצא לי לפגוש בה שוב. אני זוכרת איך הודיתי ליקום באותה שעה על ששלח לי עוד לקוחה מדהימה שנעמה לי חברתה והייתה לי הזכות להוציא אותה מרוצה.
למחרת בבוקר קיבלתי הודעה בוואטסאפ, ההודעה הגיעה מחברה טובה שלמדנו יחד בביה"ס לעיסוי לפני שנים. תוכן ההודעה היה כזה שלא משתמע לשתי פנים ונאמר בו שאין לבצע עיסויים וטיפולים כרגע, ובכלל צריך להתרחק עד 2 מטר האחד מהשני. הבדיחות התחילו לרוץ בין המטפלים,איך אפשר להתמיד בהנחיות האלו ובכל זאת לעבוד? אולי לעמוד מחוץ לקליניקה, להתקין לעצמנו מאריכי ידיים וכל מיני שטויות אחרות. כל זאת כמובן בכדי לנסות ולשמר אופטימיות זהירה. זה בטח עניין של כמה ימים חשבנו לעצמנו, בקרוב זה יהיה מאחורינו ונחזור כולנו לשגרה מלאה. ואחרי יום שלם של הודעות בלתי פוסקות, הבנו שכרגע ועד להודעה חדשה שטרם הגיעה, אין טיפולים. מה זה אין טיפולים, כאילו דום שתיקה? אסור לטפל? לא נראה אף אחד בזמן הקרוב? אז זהו שכן.. לא רק טיפולים אלה גם מפגשים בכלל עם אנשים. הבשורה הזו איך לומר השאירה אותי מבואסת עצובה ועוד כל מיני רגשות שלא בדיוק התכוננתי אליהם קודם. אני מניחה שגם אם ידעתי והייתי מתכוננת לא יכולתי להאמין שהרגע הזה יתארך מעל ומעבר. אחרי שבועיים האסימונים מתחילים לרדת, אולי אפילו לצלול חזק. אין לי ברירה, אני לא שונה מכלל האנשים האחרים במדינה וביקום כולו. הזמן עצר מלכת, מצב נתון שאין ביכולתי לשנות אותו וכמה שאקח את זה יותר קשה ואתעצבן יותר פשוט אקצר לעצמי את החיים אם לא מהקורונה אז מהעצבים מהלחץ ועוד ועוד. אז לכן החלטתי לשמור על אופטימיות, וכמובן לשתף אותה, איך אני עושה את זה?
* לשמוח במה שיש לי, להביט סביבי ולהגיד תודה תודה ושוב פעם תודה
* להודות על החיים עצמם גם אם כרגע אני בפיג'מה רוב שעות היום
* להודות על המנוחה כרגע שמתרחשת בחיי
* להודות על כל נשימה שהיא בריאות ולא חולי
* להפסיק להתבכיין על מה שאין ולשמוח מהחיים עצמם ומה שיש להם להציע כרגע
* להמשיך לתכנן תוכניות עתידיות כשכל זה יסתיים, כי במוקדם או מאוחר זה חייב להסתיים
* קמתי בבוקר? כבר בונוס ומאה סיבות לחייך להודות ולשמוח
אז תרגיעו, תמיד המצב יכול להיות קשה יותר מסובך יותר וכואב יותר, וזה לא שטויות אולי שמעת את זה כבר בעבר והתעלמת מכך. מבטיחה שזה עובד אם תשנני כל יום.
אז כל זמן שאת בריאה ונושמת, חיה ואוכלת. פותחת וסוגרת בלי סוף את המקרר והדלתות במטבח יש לך מלאי של ביצים, נייר טואלט ואפילו שימורים לשנה, כבר יש לך סיבות לחייך. ומה לגבי כל השאר? ברגע שתפנימי שאפשר לשנות רק את מה שאת יכולה לשנות ויש דברים שאין לנו שליטה עליהם תביני שהדרך לאושר הפנימי היא בתוכך. והכי חשוב - להישאר בבית !!
שיר מטפלת הוליסטית - שאלה / בקשה - מוזמנת לפנות אלי בוואטסאפ - goo.gl/feoedv
זמן קורונה, לעשות מהלימון לימונדה
כמו שהבטחתי - מצרפת כמה לינקים
✔ ריכוז בעבודה - למי שעובד מהבית מהמשרד ויכול להאזין למוזיקה זו רצועה שמסייעת להתרכז בעבודה
אופציה נוספת - https://www.youtube.com/watch?v=u2RvqKCn7S4
✔ מוזיקה מרגיעה לאמצע היום - כשהכל מתחיל להשתגע סביבך ובא לך כמה רגעי נחת
הנה הלינק - https://www.youtube.com/watch?v=v3-cXUblWgs
אופציה נוספת - https://www.youtube.com/watch?v=nKHBIAdBvZ4
✔ מוזיקה לשינה רגועה - ממליצה בחום לכל מי שקשה לו להירדם וגם לשחרר את המיינד לפני השינה
הנה הלינק - https://www.youtube.com/watch?v=xQ6xgDI7Whc
אופציה נוספת - https://www.youtube.com/watch?v=RHpDwz1vtTA
