זוכרת שהייתי קטנה אחת החוויות הנחמדות בביה"ס הייתה לעשות עמוד שער למקצוע מסוים. כל אחת הייתה שולפת את מיטב הטושים הצבעוניים שיש לה בקלמר ומתחילה לקשט במרץ. אני זוכרת שהטושים תמיד היו עוברים ומכתימים עוד דף ואני שהייתי תמיד פדנטית משהו, הייתי מדביקה אותו לדף הראשון כדי שלא יפריע לי בעין כל פעם שפתחתי את המחברת. אני זוכרת שהמורה הייתה מקציבה זמן שמבחינתי לעולם לא היה מספיק והייתי חוזרת הביתה וממשיכה להתעסק בזה שעות, זה היה ממלא אחר הצהריים שלמים כשהייתי קובעת עם עוד חברות והיינו יושבות יחד לקשט מחברות, זיכרון ילדות מתוק. היום אני רוצה להזמין אותך למחברת השנה החדשה שלך. המחברת המיוחדת שאני ממליצה לך בחום להכין לשנה הבאה עלינו לטובה. מה את הולכת לכתוב במחברת שלך? בפוסט הקודם שלי על הכרת תודה דיברתי והסברתי איך מהכרת תודה קטנה יכולה לצמוח לך תועלת ענקית במשך השנים. במידה ופספסת את הכלים הנפלאים שהעליתי את מוזמנת להיכנס לקישור וליהנות מכל הטוב הזה? 👇
בחלק הראשון שלה בהנחה שאת מוכנה עם עצמך ורק את קובעת כמובן, אחרי שקראת את הפוסט הקודם וקיבלת את הכלים באהבה, אני בוחרת לרשום על מה אני מכירה תודה. זוהי "מחברת התודות שלך"
קחי אותה, תעופי עליה, תעשי לה שער מכובד כמו שאת אוהבת, תרשמי משפט השראה בהתחלה ותיהני מכל רגע. כשאת כותבת את הטוב שבחייך ומודה עליו ייקרו שני דברים עתידיים:
הראשון, כל פעם שאת מרגישה שאת באנרגיה ירודה את במחנק, מועקה מכל סיבה שהיא המחברת הזו תהייה החברה הכי טובה שלך. ברגעי משבר תמיד תוכלי לחזור אליה ולקרוא את הדברים הטובים שכתבת לעצמך. איפה היית ברגע ההודיה שלך ואיך את יכולה לחזור לשם. היא תספק עבורך את ההרגשה הבטוחה שאת מחפשת ברגעים אלו בחייך.
השני, היא מהווה הסכם בינך לבין עצמך "להתחייב" להמשיך לכתוב את הדברים הטובים שקורים בחייך ולהמשיך להודות עליהם. תמיד למצוא את הטוב בכל סיטואציה ולצמוח ממנה כמה שרק אפשר.
אמרתי שנחלק אותה לשתיים, לדעתי יותר נחמד לקחת עוד מחברת עם שער מושקע ויפה אבל זה כבר שיקול שלך. בכל מקרה אחרי שהכרת תודה במחברת הראשונה שלך, המחברת השנייה תשמש אותך להוקיר תודה לאנשים הסובבים אותך. המשפחה, ההורים הבנזוג, הילדים, חברים חברים לעבודה וכל מי שאת חושבת עליו בחייך. אנשים שאת מנהלת עימם קשר כלשהו ואת מרגישה שהם מסייעים לך לצמוח ולגדול היכן שאת נמצאת כרגע בחייך.
אופטימיות זעירה היא שם המשחק, קורונה אבל ממשיכים כרגיל כי החיים זורמים ואני במסע שרק אני מחליטה איך לנווט אותו כל עוד הוא בשליטתי. מה שבשליטתי ייראה תמיד כפי שהחלטתי לגביו, כפי שאני יצרתי אותו. מה שאינו בשליטתי עלי לשחרר מעצמי ולסמוך על היקום שמה שצריך לקרות ייקרה. ומכאן זה עניין של אמונה, במה את מאמינה ואיך את מתייחסת לדברים שקורים לך בחייך. האם את מצליחה להתעלות מעל המכשולים שנקרים בדרכך? אולי את מתעכבת עליהם יתר על המידה? ומרגישה שהם משפיעים עלייך יתר על המידה וגורמים לך ללחץ יומיומי ועומס רגשי ונפשי. במידה והמצב של העומס והלחץ מנהלים את חייך, את יודעת שזה אינו מצב רגיל ואני מניחה שעם הכלים שרשומים כאן תוכלי להתחיל בתהליך שישפיע מאוד לטובה על חייך. מציעה לך לנסות מקסימום זה יצליח. צריכה להתייעץ?
מוזמנת תמיד באהבה - שיר מטפלת הוליסטית 052-6206662 אני כאן דברי איתי 😊
