פסח, זיכרונות מבית סבתא

חג הפסח הוא חג מאוד אנרגטי, מעבר לניקיונות יש התכווננות מאוד גבוהה לתדר של התחלה חדשה. בתור ילדה אני זוכרת את סבתא שלי ז"ל בסוף כל חג פסח מברכת אותנו בברכת "סנטקחדראק".

זה לא דומה לסנטה קלאוס וגם לא למשהו מפחיד, היא פשוט הייתה מברכת אותנו שתתחדש עלינו שנה ירוקה. אז מה הכוונה שנה ירוקה? שנה של אור בריאות והתחלה חדשה. אבל בשביל שהמנהג הזה יתקיים כמו שצריך היא הייתה חייבת לטפוח לנו על הראש עם פטרוזיליה, אני זוכרת איך היינו מנסים לחמוק ממנה כל הזמן כי בינינו מי באמת רוצה לקבל טפיחות פטרוזיליה על הראש? אבל כבר מאז ידעתי, שהיא האמינה מאוד בטקס הזה. הברכה שנתנה לכל אחד מאיתנו וגם בכך שפסח הוא סוג של התחלה חדשה. אז אפשר להגיד שהרוחניות שלי התחילה עוד בימים ההם. לימים הבנתי שאני רוחנית מאוד, השתלמתי ברייקי הילינג ביואורגומי ותקשור.

גיליתי שאני יכולה לעזור לאנשים, גם אם אני לא רואה אותם. אני מסוגלת לתקשר מרחוק, בשיחת טלפון בלבד ולהאיץ את ריפויים. יכולת של מתקשרת כמו שאמרתי. תאמינו או לא זה עובד. לעיתים אני מאוד רוצה להסביר איך זה עובד ולמה אבל אין לי באמת את התשובות לכך. אני רק יכולה להגיד שתמצית הייעוד שלי היא לעזור לאנשים. האחריות לעיתים כבדה מדי כמטפלת. אבל אני מרגישה שנבחרתי לתפקיד בדיוק כמו שכל אחד מקבל את התפקיד שלו בזמן, התקדמות בעבודה לדרגה מסוימת. יש דברים שהם מעבר לדמיון, הם תמיד יהיה קיימים בין אם נרצה או לא. אז ניחשתם מאיזו עדה? שיר מטפלת הוליסטית